עו״ד ניר הדסעורך דין
ליצירת קשר
משפט מסחרי

תביעה ייצוגית על נגישות לכבדי שמיעה: מה חובה בעסק ומי פטור

גל בקשות לתובענה ייצוגית נגד עסקים בלי מערכת עזר לשמיעה בקופה או בדלפק. מה תקנות הנגישות דורשות, מי פטור, מה לפרסם בהצהרת הנגישות ומה עושים כשמגיע מכתב.

עו״ד ניר הדס
עו״ד ניר הדס
עורך דין עצמאי, חבר לשכת עורכי הדין משנת 2016
פורסם 6 דק׳ קריאה
פורסם 6 דקות קריאה
בקצרה

תקנות הנגישות לשירות מחייבות עסק שמקבל קהל להתקין מערכת עזר לשמיעה, מסוג לולאת השראה, בלפחות עמדת שירות אחת לכל סוג שירות, לסמן אותה ולהפעיל אותה בכל שעות השירות. עסק עצמאי שאינו רשת, ששטח השירות לקהל בו קטן מ-150 מ״ר, פטור מהמערכת, אבל צריך לפרסם את הפטור. היעדר מערכת כזו הוא כיום עילה לבקשות לאישור תובענה ייצוגית.

התוכן כאן הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. לפני התקנת התאמות נגישות או מענה לדרישה או לתביעה מומלץ להתייעץ עם עורך דין.

עיקרי הדברים9 חלקים

בחודשים האחרונים מקבלים בעלי עסקים בקשות לאישור תובענה ייצוגית על סכומים של מיליוני שקלים, בגלל טענה אחת: אין בעסק מערכת עזר לשמיעה בקופה או בדלפק. לפי דיווח בביזפורטל, בשנה וחצי האחרונות הוגשו 93 בקשות כאלה. כאן אני מסביר מה התקנות מחייבות, מי פטור ומה כדאי לבדוק כבר עכשיו.

מה זו מערכת עזר לשמיעה

מערכת עזר לשמיעה מעבירה את הקול מהעמדה ישירות למכשיר השמיעה של הלקוח, בלי רעשי הרקע של החנות או המשרד. בעמדות שירות התקנות דורשות מערכת מסוג לולאת השראה. מדובר במכשיר קטן שמוצב על הדלפק או מותקן בו.

מה החוק דורש מעסק שמקבל קהל

החובות קבועות בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013:

  • מערכת בעמדה: בלפחות עמדת שירות אחת לכל סוג שירות צריכה להיות לולאת השראה, עם מיקרופון חיצוני ואפשרות לחבר אוזניות. בעמדה סגורה, עם מחיצה מלאה, צריך מערכת שמע דו-כיוונית בלפחות עמדה אחת מכל עשר עמדות זהות.
  • שלט: ליד העמדה צריך להציב את סמל הנגישות לכבדי שמיעה ואת הוראות השימוש בנוסח שקבוע בתקנות, כך שרואים אותם מכל כיוון גישה.
  • זמינות: בכל שעות השירות צריכה לפעול לפחות עמדה אחת עם מערכת עזר לשמיעה.
  • עמדת מודיעין: אם יש בעסק עמדת מודיעין, גם בה צריך להתקין מערכת עזר לשמיעה.

מי פטור מהחובה

עסק שנותן שירות מסחר לקהל פטור ממערכת עזר לשמיעה בעמדת השירות ומהשלט שלה, אם הוא עומד בשלושה תנאים: הוא אינו רשות ציבורית, הוא אינו רשת, והשטח שבו ניתן שירות לציבור קטן מ-150 מ"ר.

רשת היא מי שאחראי לאותו שירות בשני מקומות לפחות תחת אותו סימן מסחר, כולל סניפים שמפעילים זכיינים. לכן עסק עם שני סניפים חייב במערכת בכל סניף, גם בסניף קטן.

גם עסק פטור צריך לפרסם את הפטור, ואת ההתאמות החלופיות שהוא מציע.

הצהרת נגישות: העילה שמצטרפת לתביעה

התקנות מחייבות לפרסם את התאמות הנגישות שבוצעו בעסק, כולל אמצעי עזר שאפשר לקבל לפי בקשה. הפרסום נעשה בדרכים שבהן העסק מפרסם בדרך כלל, באתר האינטרנט אם יש לעסק אתר, ולפי בקשה בטלפון, בדואר אלקטרוני או בהודעת טקסט.

לכן עסק שהתקין מערכת ולא ציין אותה בהצהרת הנגישות עדיין חשוף לטענה. אם המערכת מושבתת יותר משבוע, צריך להודיע על כך לציבור ולהציב שלט במקום.

איך מסתיימות התביעות האלה

לפי ביזפורטל, שני עורכי דין אחראים לרוב הבקשות שהוגשו בנושא בשנה וחצי האחרונות. בדרך כלל ההליך מסתיים בהסתלקות מתוגמלת: העסק מתקין מערכת, תורם לעמותה ומשלם שכר טרחה. לפי אותו דיווח, שכר הטרחה נע בין 8,000 שקל לעשרות אלפי שקלים, והתרומה בין 1,000 ל-7,500 שקל.

קראו גםחברה מפרה: מה המשמעות ואיך מסירים את ההערה מרשם החברות

האם חייבים לפנות לעסק לפני שתובעים

בחוק תובענות ייצוגיות אין הוראה כללית שמחייבת פנייה מוקדמת לפני הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית בעניין נגישות.

בת"צ 52621-07-23 בן אור (מחוזי תל אביב, 22.1.2024) דחה השופט עודד מאור שש בקשות לאישור. הן הוגשו נגד עסקים קטנים, בטענה שלא פרסמו הסדרי נגישות ופרטי רכז נגישות. בית המשפט קבע שבנסיבות כאלה המבקש היה צריך לפנות לעסק בכתב ולתת לו הזדמנות לתקן. בית המשפט התרשם שההפרות נבעו מחוסר ידיעה, ושהעסקים תיקנו אותן מיד. הוא גם קרא למחוקק להסדיר את הנושא.

בת"צ 19463-09-23 בן אור נ' סמבן דנט אסתטיקה ושיקום הפה בע"מ (שלום פתח תקווה) אישר בית המשפט הסתלקות מבקשה דומה, והפנה לפסק הדין של השופט מאור. הוא קבע שהגמול ושכר הטרחה צריכים לשקף תשלום סביר על פנייה מוקדמת, משום שפנייה כזו הייתה מייתרת את ההליך.

לפי ביזפורטל, אחרי פסק הדין ירד מספר התביעות על נגישות אתרים בכ-93%. לא מצאתי פסק דין שהחיל את הקביעה הזו גם על תביעות בגלל היעדר מערכת עזר לשמיעה, ולכן עסק שאין לו מערכת צריך להניח שאפשר לתבוע אותו גם בלי פנייה מוקדמת.

מה כדאי לבדוק בעסק כבר עכשיו

  1. האם הפטור חל עליכם: האם שטח השירות לציבור קטן מ-150 מ"ר, והאם יש לעסק סניף נוסף באותו שם.
  2. אם אין פטור: להתקין לולאת השראה בלפחות עמדה אחת לכל סוג שירות, ובעמדת המודיעין אם יש כזו.
  3. שלט: להציב את הסמל ואת הוראות השימוש ליד העמדה.
  4. זמינות: לוודא שיש עמדה עם מערכת פעילה בכל שעות הפתיחה, ושהעובדים יודעים להפעיל אותה.
  5. הצהרת נגישות: לעדכן אותה באתר ולציין את המערכת, או את הפטור ואת ההתאמה החלופית.
  6. בדיקה תקופתית: התקנות מחייבות לבדוק את התאמות הנגישות בשירות לפחות אחת לחמש שנים, ולתקן ליקויים בתוך שישה חודשים מהבדיקה.

אם כבר הגיע מכתב או בקשה לאישור

לא כדאי להתעלם, וגם לא לשלם מיד. קודם מתקנים את הליקוי ומתעדים את התיקון בתמונות, בחשבוניות ובעדכון הצהרת הנגישות. אחר כך בודקים עם עורך דין אם חל פטור, ומה מצב הדברים לפי הפסיקה.

לסיכום

החובה להתקין מערכת עזר לשמיעה בעמדת השירות קבועה בתקנות מאז 2013, ובשנה וחצי האחרונות היא הפכה לעילה נפוצה לבקשות לאישור תובענה ייצוגית. עסק עצמאי ששטח השירות בו קטן מ-150 מ״ר פטור מהמערכת, אבל צריך לפרסם את הפטור. כל עסק אחר צריך מערכת בעמדה, שלט ופרסום בהצהרת הנגישות. אם אתם רוצים לבדוק את המצב בעסק שלכם, אפשר לפנות אליי.

שיתוף המאמר

יש לכם שאלה במשפט מסחרי?

נבין יחד את המצב ומה הצעד הבא. לפני שמתחילים, תקבלו הצעת מחיר ברורה.

עו״ד ניר הדס
עורך דין עצמאי, חבר לשכת עורכי הדין משנת 2016. אני כותב כאן על שאלות שעולות בפגישות עם לקוחות.
עוד עליי

עוד על משפט מסחרי

לכל המאמרים

חדש
בבלוג

  1. פיקדון על בקבוקי יין: מה חוק הפיקדון מחייב יקבים, יבואנים וחנויות
  2. רישום ירושה בטאבו: מהצו ועד שהדירה רשומה על שם היורשים
  3. כרטיס מתנה, תו קנייה ושובר זיכוי: כמה זמן הם תקפים