רישום ירושה בטאבו: מהצו ועד שהדירה רשומה על שם היורשים

במות אדם, העיזבון שלו עובר ליורשים. כדי שהדירה תירשם על שמם בטאבו, צריך קודם צו ירושה או צו קיום צוואה, ואחר כך בקשה לרישום הורשה. במאמר אני מסביר את שני השלבים, מתי אפשר לחבר אותם לבקשה אחת, ומה עושים כשהיורשים רוצים לחלק את הדירה אחרת מהצו.

צו ירושה או צו קיום צוואה: איזה צו צריך

אם המנוח לא השאיר צוואה, מבקשים צו ירושה, והעיזבון מתחלק לפי חוק הירושה. פירטתי את סדר החלוקה במאמר ירושה בלי צוואה: איך חוק הירושה מחלק את העיזבון. אם הייתה צוואה, מבקשים צו קיום צוואה. אם הצוואה עוסקת רק בחלק מהנכסים, ניתן צו קיום על החלק הזה וצו ירושה על השאר.

צו ירושה קובע מי היורשים ומה החלק של כל אחד מהם. צו קיום קובע שהצוואה תקפה.

איך מגישים בקשה לצו, ומה זה עולה

את הבקשה מגישים לרשם לענייני ירושה, באתר האפוטרופוס הכללי או בלשכות. מי שמיוצג בידי עורך דין מגיש באופן מקוון בלבד. בבקשה לצו קיום צוואה מוסרים לרשם גם את הצוואה המקורית.

האגרה ב-2026 היא 597 ש״ח, ובהגשה מקוונת משלמים 85% ממנה. בנוסף המבקש משלם את הוצאות הפרסום.

אחרי שהבקשה נקלטת, מתפרסמת הודעה עליה באתר האפוטרופוס הכללי וברשומות, ובמשך שבועיים לפחות אפשר להגיש התנגדות. אם הוגשה התנגדות, או במקרים נוספים שהחוק מונה, הבקשה עוברת לבית המשפט לענייני משפחה.

לפי האפוטרופוס הכללי, צו קיום צוואה ניתן ככלל בתוך 40 יום מהגשת הבקשה או מהגשת הצוואה המקורית, לפי המאוחר. אם הבקשה הועברה לבא כוח היועץ המשפטי לממשלה, הצו ניתן ככלל בתוך 50 יום.

הצו דיגיטלי. הוא נשלח בדואר אלקטרוני, ומועבר ישירות לגופים כמו לשכות רישום המקרקעין, רשות מקרקעי ישראל, רשות המסים, בנקים וחברות ביטוח.

בקשה משולבת: הצו והרישום בטאבו בבקשה אחת

כשמקום המושב של המנוח בפטירתו היה בישראל, אפשר להגיש לרשם לענייני ירושה בקשה משולבת, שכוללת גם את רישום הצו בטאבו. במסלול הזה משלמים את האגרה רק דרך הטופס המקוון.

האפוטרופוס הכללי מציין שלרישום הצו בטאבו עשויות להיות השלכות, גם לגבי הסכם חלוקת עיזבון. לכן אם היורשים שוקלים לחלק את הדירה אחרת מהצו, כדאי לבדוק את זה לפני שבוחרים בבקשה המשולבת.

בקשה לרישום הורשה בטאבו

אם הצו כבר ניתן, מגישים ללשכת רישום המקרקעין שבה רשומה הדירה בקשה לרישום הורשה. הבקשה נחתמת בידי אחד היורשים לפחות, והחתימה מאומתת בידי עורך דין או בידי רשם בלשכה. אימות בידי רשם הוא בלי תשלום. אם מונה מנהל עיזבון, הוא חותם על הבקשה.

אם הצו ניתן בידי הרשם לענייני ירושה, בית דין רבני או בית דין שרעי, לא צריך לצרף אותו, ומספיק לציין את שם המנוח ומספר הזהות שלו. צו שניתן בבית משפט מצרפים במקור או בהעתק מאושר.

האגרה ב-2026 היא 188 ש״ח. מגישים בלשכה בתור מראש, בתיבת ההפקדה או בדואר, והגשה מקוונת פתוחה רק לעורכי דין עם כרטיס חכם. אם יש למנוח כמה נכסים באותה לשכה, אפשר לפרט את כולם באותה בקשה. בקשה עם ליקויים נדחית.

הרישום נעשה לפי החלקים שקובע הצו.

רוצים לחלק את הדירה אחרת: הסכם חלוקת עיזבון

חוק הירושה מאפשר ליורשים לחלק את העיזבון ביניהם בהסכם, למשל כך שאחד מהם יקבל את הדירה ואחר יקבל נכסים אחרים. באין הסכם, החלוקה נעשית לפי צו של בית משפט. במקרה כזה, נכס שלא ניתן לחלוקה נמסר ליורש שמציע את המחיר הגבוה ביותר, ולא פחות ממחיר השוק, ואם אף יורש לא מעוניין בו, הוא נמכר.

גם הסכם חלוקת עיזבון נרשם בטאבו. הסכם שלא אושר בידי בית משפט נרשם רק על פי בקשה של כל היורשים. לחלוקת העיזבון יכולה להיות משמעות גם לגבי מס שבח במכירה עתידית, ופירטתי את זה במאמר פטור ממס שבח במכירת דירה שהתקבלה בירושה: שלושת התנאים.

הסתלקות מהחלק בירושה

יורש שלא רוצה את חלקו יכול להסתלק ממנו בהודעה בכתב לרשם לענייני ירושה, כל עוד העיזבון לא חולק. ההסתלקות יכולה להיות כללית, ואז רואים את המסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה. הסתלקות על תנאי בטלה, והסתלקות של קטין צריכה אישור של בית משפט.

דירה בחכירה מרשות מקרקעי ישראל, בחברה משכנת או באגודה שיתופית

דירה שרשומה בטאבו בחכירה מרשות מקרקעי ישראל נרשמת בירושה ישירות בלשכת רישום המקרקעין, אם תקופת החכירה עוד לא הסתיימה ורשומה בנסח הערה שאין הגבלה בהעברה ובירושה. אם אחד התנאים לא מתקיים, צריך לטפל קודם מול רשות מקרקעי ישראל.

דירה שהזכויות בה רשומות בחברה משכנת עוברת ליורשים בספרי החברה, כפי שפירטתי במאמר דירה רשומה בחברה משכנת. אם הדירה רשומה על שם אגודה שיתופית לשיכון, כדאי לבדוק קודם את מצב הרישום שלה, ופירטתי את זה במאמר על חוכרי משנה באגודה שיתופית לשיכון.

בכל המקרים, הצעד הראשון הוא נסח טאבו עדכני, כדי לראות על שם מי רשומה הדירה ובאיזו זכות.

מי רשאי לגור בדירה עד החלוקה

מי שגר עם המוריש בדירתו ערב מותו רשאי להמשיך לגור בה שלושה חודשים, ויורש שגר איתו רשאי להמשיך שישה חודשים. בן זוג, ילדים והורים שגרו עם המוריש בדירה שהייתה בבעלותו רשאים להמשיך לגור בה גם אחר כך, כשוכרים של היורשים שהדירה נפלה בחלקם. דמי השכירות ותנאיה נקבעים בהסכם, ובאין הסכם בבית משפט.

לסיכום

הדירה עוברת ליורשים במות המוריש, אבל הרישום בטאבו דורש שני שלבים: צו מהרשם לענייני ירושה, ובקשה לרישום הורשה בלשכת רישום המקרקעין. אפשר לחבר אותם לבקשה אחת. כשהיורשים רוצים לחלק את הדירה אחרת מהצו, כדאי לתכנן את הסדר מראש. אם אתם בתחילת התהליך או כבר עם צו ביד, אפשר לפנות אליי ונבדוק יחד מה הצעד הבא.