אין לכם צוואה? חוק הירושה כבר כתב אחת בשבילכם

התוכן כאן הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. לפני קבלת החלטות בנושא ירושה ותכנון עיזבון מומלץ להתייעץ עם עורך דין.

כשאין צוואה, החוק הוא זה שמחליט במקומכם

חוק הירושה, תשכ"ה-1965, קובע "ברירת מחדל" לחלוקת עיזבון של מי שנפטר בלי צוואה בתוקף. מכיוון שרוב האזרחים בישראל לא עורכים צוואה בפועל, הכללים האלה חלים בפועל על רוב העיזבונות במדינה - לא רק על מקרים חריגים.

מאמר זה הוא חלק מ־צוואות וירושות - המדריך המלא.

חלוקת העיזבון כשיש בן/בת זוג וגם ילדים

כשיש בן/בת זוג וגם ילדים, העיזבון (לא כולל מיטלטלין ורכב, ראו בהמשך) מתחלק חצי-חצי - בן/בת הזוג מקבל/ת 50%, וכל הילדים ביחד מקבלים את 50% הנותרים, בחלוקה שווה ביניהם. אם יש שני ילדים, כל אחד מהם מקבל 25% מהעיזבון.

מה בן/בת הזוג מקבל/ת מעבר לזה

בנוסף לחצי מהעיזבון, בן/בת הזוג מקבל/ת באופן נפרד את מיטלטלי משק הבית המשותף - רהיטים, מכשירי חשמל, ציוד שוטף - וגם את הרכב המשפחתי הפרטי, אם היה כזה. אלה לא נכללים בחישוב ה-50/50 מול הילדים, אלא מגיעים לבן/בת הזוג בנפרד לגמרי. אלמנה עשויה גם להיות זכאית לדמי כתובה, ולעיתים למזונות מכספי העיזבון.

כשיש ילדים מקשר קודם שאינם משותפים

אם למוריש יש ילדים מנישואים קודמים שאינם ילדים משותפים עם בן/בת הזוג הנוכחי/ת, חלקו/ה של בן/בת הזוג בעיזבון עלול להצטמצם באופן משמעותי מ-50% הרגילים - נקודה חשובה במיוחד עבור משפחות מורכבות עם ילדים מקשרים שונים.

כשאין ילדים - התמונה משתנה לגמרי

אם אין למוריש ילדים אך יש הורים בחיים, העיזבון (מעבר למיטלטלין ולרכב שמגיעים לבן/בת הזוג בנפרד) מתחלק שווה בשווה בין בן/בת הזוג לבין הורי הנפטר. אם אין הורים אך יש אחים, בן/בת הזוג מקבל/ת 2/3 מהעיזבון והאחים מתחלקים ב-1/3 הנותר. ואם אין קרובים כלל, בן/בת הזוג יורש/ת את מלוא העיזבון.

מה קורה כשאין בן זוג וגם אין ילדים

כשאין בן זוג וגם אין ילדים, חוק הירושה קובע סדר עדיפות ברור: קודם כל הורי המוריש, ורק אם אין הורים בחיים, עוברים להורי ההורים וצאצאיהם. הילדים תמיד קודמים להורי המוריש, וההורים קודמים להורי-ההורים.

מה קורה אם אחד היורשים כבר נפטר לפניכם

אם ילד של המוריש נפטר לפניו והשאיר ילדים משלו (נכדים של המוריש), הנכדים יורשים במקומו של ההורה שנפטר, בחלוקה שווה ביניהם - זה נקרא "ירושה בייצוג", ומבטיח שהענף המשפחתי הזה לא "נעלם" מהחלוקה רק בגלל סדר הפטירה.

אפשר גם לוותר על הירושה

יורש שלא רוצה לקבל את חלקו יכול להסתלק ממנו - באופן כללי, כך שהחלק מתחלק בין שאר היורשים, או באופן ממוקד לטובת אדם ספציפי, כמו בן/בת הזוג, ילד, או אח של המנוח. זה כלי שימושי לעיתים בתכנון משפחתי, למשל כשיורש אחד רוצה "להעביר" את חלקו במישרין למישהו אחר בלי מיסוי כפול.

מה זה אומר בפועל, ולמה בכל זאת כדאי לערוך צוואה

גם אם החלוקה החוקית הזו נשמעת "הגיונית" מבחינתכם, היא לא בהכרח משקפת את מה שהייתם רוצים בפועל - למשל, אם רציתם להשאיר יותר לילד שזקוק לתמיכה כלכלית גדולה יותר, לדאוג במיוחד לבן/בת זוג במקרה שיש גם ילדים מקשר קודם, או פשוט לא לסמוך על נוסחה קבועה כשמדובר במצב המשפחתי הספציפי שלכם.

לסיכום

אם אין לכם צוואה, חוק הירושה כבר "כתב" אחת בשבילכם - ולא בטוח שהיא תואמת את מה שהייתם בוחרים בעצמכם, במיוחד אם יש לכם גם בן/בת זוג וגם ילדים, או מצב משפחתי מורכב יותר. ההבנה של הכללים האלה היא הצעד הראשון להחלטה אם כדאי לכם לערוך צוואה משלכם. אם אתם רוצים לוודא שהרכוש שלכם יגיע למי שאתם באמת רוצים - אשמח לעזור.